זוננשוילי ואח' נ' איתי רהיטי השלושה בע"מ

פסק דין

1.לפני תביעה לתשלום סך של 11,100 ₪, כפיצויים בגין רכישת סלון דמוי עור, מהנתבעים שלטענת התובעים סופק להם כשהוא פגום.

התובעים דורשים החזרת מחיר הסלון סך של 6,500 ₪, פיצוי על הפסד ימי עבודה סך של

600 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש סך של 4,000 ₪.

לטענת התובעים, הסלון סופק לאחר התקופה המובטחת לאספקתו וכי עם קבלתו גילו התובעים כי בגוף הסלון קיימים פגמים וליקויים רבים, כמו שריטות שהיו במושב המתכוונן, העור שונה מהעור שהוזמן, לא הוספו כריות ספוג בגב הכרית המתכווננת כפי שהוסכם.

התובעים הפנו תשומת לב המוביל לעניין וביקשו שיחזיר את הסלון אך הוא סירב.

למחרת היום הינו ביום 03.05.2013 פנו התובעים לנתבעת והעמידו אותה על טענותיהם בדבר הליקויים והפגמים. הנתבעת מסרה לתובעים כתב התחייבות לפיו היא מוכנה להחליף את ריפוד העור לסוג שהוזמן ותוסיף את הספוג לכריות עם תפר כפול ואכן הנתבעת לקחה את הסלון ביום 06.05.2013, והחזירה אותו ביום 24.05.2014, כאשר בכל התקופה נשארו התובעים ומשפחתם ללא סלון בתקופת חגים.

התובעים גילו כי הסלון עדיין פגום, הריפוד מלא חורים וכריות הספוג לא הוספו.

המוביל נתן אישור בכתב , שלפיו הסלון היה פגום, זאת בפעם השנייה.

התובעים ביקשו שהנתבעת תחליף להם את הסלון בסלון חדש אך הנתבעת סירבה לעשות כן.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את הטענה בדבר איחור באספקה וטענה שהתקופה שנקבעה הינה ימי עבודה ובאותה תקופה היו מספר חגים כך שגם אותם אין להביא במניין ימי האספקה.

הנתבעת מודה שנתנה כתב התחייבות אך טענה כי תיקנה ועודנה מוכנה לתקן את הסלון לשביעות רצון התובעים וכי אינה יכולה להחליף את הסלון מכיוון שמדובר בהזמנה ייחודית מבחינת מידות, צבע וסוג העור.

3.התקיים דיון בפני ביום 05.02.2014, בו העידו עדי שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי. לאחר הישיבה גם הוגשו תמונות הסלון.

4.כלל בהליך אזרחי, כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו.

חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתמונות ובדברי העדים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל חלקית.

לעניין האיחור במועד האספקה הריני דוחה אותה, מכיוון ששוכנעתי שהמדובר בימי עובדה כאשר בתוך התקופה של מועד האספקה נפלו מספר חגים ומועדים ואם היה איחור אז אינו משמעותי. אני רק שוכנעתי כי הסלון היה פגום ורואים את הדבר בתמונות. הנתבעת לא סתרה את הטענות בעניין הפגמים, אדרבה, היא הודתה בקיומם ואף ניסתה לתקן את הפגמים, אלא שהדבר לא עלה בידיה והסלון סופק שוב עם פגמים ועדות לכך אישורו בכתב של המוביל.

השאלה היא האם יש לפצות את התובעים במלוא מחיר הסלון כאשר אכן מדובר בהזמנה ייחודית שלא ניתן לבטל את העסקה בגינה ולהורות על השבה?

נראה לי שהסלון סופק עם פגמים ולא ניתן היום בחלוף עשרה חודשים ממועד אספקתו להורות על החזרתו ועל השבה.

יחד עם זאת, אין ספק שנגרמו לתובעים נזקים המתבטאים בעלות תיקון הסלון ובפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.